החלטה בתיק ת"א 11864-08-10

בפני בקשה מטעם הנתבע 6, החברה לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ (להלן: "המבקש" או "הבנק") לסילוק התביעה שהוגשה כנגדו על ידי התובעים (להלן: "המשיבים") על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליך משפטי, היעדר עילת תביעה וכן חלוף "תקופת הבדק" ו"תקופת האחריות".

תמצית העובדות

1. חברת צומת האלופים בע"מ (להלן : "החברה") הוקמה בשנת 1995 לצורך הקמת פרויקט של מבנה מגורים ומסחר במקום המכונה צומת האלופים בחדרה (להלן: "הפרויקט").

2. המשיבים, בעלי דירות בפרויקט, רכשו את דירותיהם מהחברה בין השנים 1997-2000.

3. הנתבעת 5, הוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה (להלן: "הוועדה המקומית"), היא שאישרה לחברה את היתרי הבניה לפרויקט.

4. בתחילת שנת 1997 העמיד המבקש לחברה ליווי בנקאי לפרויקט.  בהמשך הפרויקט קרס והמבקש מינה לו כונס נכסים.  

5. בהתאם להחלטות קודמות, נתבעים 4,7, ו-8 נמחקו מכתב התביעה.

6. מלבד העובדות לעיל חלוקים הצדדים ביחס לכל תחום אפשרי, החל מהמישור העובדתי וכלה בפרשנות חוזי המכר עליו חתמו התובעים, ההתחייבויות והזכויות הנובעות מהם.

7. ביום 23.2.00 אישרה הוועדה המקומית לחברה היתר בניה ל"בית מגורים משולב במסחר ובמגורים מיוחד- תכנית שינויים בקומות קרקע, ביניים, מפולשת, א', ב', ו-ג'" (נספח 9 לכתב התביעה). על החלטה זאת הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית. בהחלטתה מיום 2.11.00 קבעה ועדת הערר כי הוצאת היתר הבניה נעשתה שלא כדין ובחריגה מסמכות (תיקי ערר 80/00, 81/00, 85/00, נספח 14 לכתב התביעה).

8. נגד החלטת ועדת הערר המחוזית הגישה החברה עתירה מנהלית בה נתבקש בית המשפט להורות על בטלות החלטת ועדת הערר. העתירה נדחתה ביום 14.8.00 (עת"מ 136/00, נספח 16 לכתב התביעה).

9. במקביל, ביום 14.8.00, הגישה החברה לוועדה המקומית בקשה לשימוש חורג לאולם כדורת (באולינג) בחניון תת קרקעי והבקשה אושרה. ערר שהוגש לוועדת הערר המחוזית (תיקי ערר 124/00, 125/00, נספח 17 לכתב התביעה) התקבל ביום 24.8.00.

10. על החלטת ועדת הערר המחוזית הוגשו שתי עתירות על ידי הוועדה המקומית והחברה, שנדחו ביום 17.5.01 (עת"מ 183/00 מאוחד עם עת"מ 192/00, נספח 18 לכתב התביעה). בית המשפט העליון, בעע"מ 4854/01 ועע"מ 4923/01 מיום 15.5.03 (נספח 19 לכתב התביעה), דחה את הערעור על פסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים. 

התובענה דנן

11. ביום 5.8.10 הגישו התובעים תביעה לבית משפט זה כנגד הנתבעים, כשביום 21.11.10 הוגש כתב תביעה מתוקן. בקליפת אגוז אציין, כי בכתב התביעה המתוקן נטען שהחל מתחילת בנייתו של הפרויקט, החברה פעלה בניגוד לתוכניות החלות על הפרויקט, בניגוד להיתר הבניה ובניגוד למתווה הפרויקט שהוצג לדיירים, בחריגות בניה של אלפי מטרים, כאשר בין החריגות והסטיות, בניית מבנה נוסף הכולל 50 יחידות דיור ללא היתר ובניית 3 קומות מסחר נוספות, ללא אחוזי בניה וללא קבלת היתרי בניה כדין. היקף חריגות הבניה שבוצעו בפרויקט, כך נטען, הינו בחריגה של כ-50% מעבר לזכויות הבניה המאושרים.

עוד נטען כי המבקש נושא באחריות כלפי התובעים מאחר וידע לאורך כל הדרך שהפרויקט נבנה בניגוד לדין. הבנק, שהעסיק אנשי מקצוע וקיבל דוחות "0" בכל הנוגע לשלבי התפתחות הפרויקט, ידע על כך שהבניה בפרויקט נעשית בסטייה מהוראות התוכניות החלות, כי אין היתרי בניה וכי לא ניתן לקבל היתר בניה בנסיבות הבניה בסטייה. לא רק זאת, אלא שהבנק סייע ליחידי החברה להציג מצגים שאינם אמת בכל הקשור לפרויקט והסתיר מידע זה מהתובעים. בנוסף, הבנק נטל על עצמו סיכון מחושב בנוגע לפרויקט במטרה לעשות רווחים קלים מפרויקט בניה המנוגד לחוק והוא למעשה היה שותף בפרויקט, למרות הגדרתו כבנק מלווה, כאשר חלקו בפרויקט היה מימון עלויות רכישת הקרקע והבנייה, כשהתמורה המתקבלת הינה אחוזי ריבית גבוהים על המימון שנתן (סעיפים 30-34, 77-82 לכתב התביעה).

12. במסגרת כתב התביעה המתוקן נתבקשו הסעדים הבאים:

א.      לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 3,946,832 ש"ח.

ב.       מתן צו עשה המורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לבצע ולהשלים את הליך הפרצלציה של המקרקעין עליהם בנוי הפרויקט ורישומו בלשכת רישום המקרקעין.